חיים (צ'בו) צבר, בכיר לשעבר בשב"כ: "שכרות בפומבי צריכה להחשב כעבירה. אנו חוטאים בהקלה בעונשם של שיכורים"
פדופילים ורוצחים, בריונים אלימים ונהגים פזיזים, טוענים להגנתם כי היו שיכורים בשעת ביצוע העבירה. כל- כך שיכורים, עד שאינם זוכרים את פרטי האירוע. כל- כך שיכורים, עד שבית המשפט מתבקש להקל בעונשם ולראות בהם מי שאינם אחראים למעשיהם.
השימוש בשכרות כנימוק להקלה בעונש או אף לפטור מאחריות למעשה עבירה, הוא בלתי נסבל ופוגע בביטחון האישי של הציבור. אדם השותה לשוכרה עושה זאת במודע ובעצם מסיר מעליו את האחריות לתוצאות מעשיו. גם אם השיכור איננו שולט במעשיו ומאבד את חושיו, הרי שעצם החלטתו לשתות עד לאובדן חושיו מותירה על כתפיו את כל האחריות למעשיו. העבריין האחרון המשתמש בשכרות כנימוק להקלה באשמתו הוא מאבטח הרמטכ"ל, ארז אפרתי, החשוד בניסיון אונס. פרקליטתו עוברת ממצלמה למצלמה ובפיה אותו נימוק: אפרתי היה שתוי כל- כך עד שאינו זוכר מה קרה וגם לא שלט במעשיו.
הפסיכיאטרים שבדקו את המאבטח אומנם קבעו שהוא אחראי למעשיו וכשיר לעמוד לדין, אבל עורכת הדין בשלה. האיש היה שיכור. זה לא הוא שתקף באכזריות- מבקשת הפרקליטה לשכנע- זה מישהו אחר שאינו אחראי למעשיו ולכן גם איננו בר- עונשין.
למרבה האבסורד, הטיעון המופרך הזה דווקא מתקבל על דעתו של בית- המשפט. השופטים מתחשבים בשכרותו של העבריין בבואם לגזור את עונשו. השתייה נתפסת כלקות נפשית, פגם אישיותי או אי- שפיות זמנית לערב אלכוהולי אחד.
הגישה הפסולה הזאת לבעיית השתייה עוד מתעצמת נוכח מסע ההסברה הלאומי נגד נהיגה בשכרות. איך אומרת הסיסמא? "אם שותים- לא נוהגים" התשדירים אפילו מדריכים את היוצאים לבילוי להקפיד על כך שאחד המבלים יימנע משתייה כדי שיוכל לנהוג. ומה עם השאר? מה עם יתר המבלים? הם יכולים לשתות ולשתות בלי דאגה. כי אם שותים, לא נוהגים, אבל מבלים ורוקדים ותוקפים ומתקוטטים. הגיע העת לשנות את הגישה לשתיית אלכוהול מן היסוד. שכרות בפומבי צריכה להחשב כעבירה. אנו חוטאים בהקלה בעונשם של שיכורים. ההיתר בחוק כיום למבוגרים לשתות עד אובדן חושים הוא, בעצם, היתר לפגוע ולתקוף ולאבד כל רסן וכל אחריות. העיקר שלא לנהוג.
מלבד שינוי זה יש עוד אמצעי אחד, בדוק, למלחמה בעבירות השכרות והוא מונח זה זמן רב על שולחן הממשלה- פרויקט "עיר בטוחה".
פרויקט "עיר בטוחה". המדובר בהצהת מצלמות בכל רחבי העיר וקישורן ל"מוקד רואה", בשילוב עם ניידות סיור המתווספות לניידות המשטרה. כל זאת על מנת להשיב את הסדר על קנו ולשמור על הביטחון האישי של האזרחים. פרויקט "עיר בטוחה" כבר פועל באשדוד וכבר הוכיח את יעילותו. עבריינות הרחוב הקטנה שמקורה, לא פעם, בצעירים שיכורים, ועבריינות המועדונים, פחתו בשיעור ניכר.
הצירוף של שני האמצעים האלה- איסור השתייה לשוכרה במקומות ציבוריים והפעלת פרויקט "עיר בטוחה" יהפכו את חיינו לבטוחים ולנעימים יותר.
הכותב: חיים (צ'בו) צבר, בכיר לשעבר בשב"כ וכיום מכהן כמנכ"ל ביטחון אינטגרטיבי בקב' ח.א.ש ביטחון
סביבת מגורים בטוחה
