אין כמדומה שום אדם הגון שיתנגד לחיסולו של מייסד אל קעידא, אוסמה בין לאדן (למעט איסמעיל הנייה, למשל, שאיננו עונה להגדרה אדם הגון). חיסולו של רב המרצחים ואפילו השלכת גופתו לים היו מעשה צודק מאין כמוהו. ועם זאת, אסור לטעות ולחשוב שבכך נפגע ארגון הטרור שבראשו עמד. זה היה מעשה נקם מובהק– שוב, צודק ומוסרי- אבל עם תועלת מעטה בלבד במאבק בטרור.
שום פרח- טרוריסט לא יבטל את כוונתו להצטרף לארגון המרצחים בעקבות חיסולו של בין לאדן. שום טרוריסט לא יזדכה על הרימונים ומטעני החבלה בדרך לבקו"ם בפקיסטן. אולי דווקא להיפך. ובכל זאת-זה היה מעשה נכון, מוסרי, צודק ומתחייב.
חיסולו של אוסמה יש בו תועלת נוספת, מבחינתה של ישראל. הוא יוצר תקדים משפטי- מוסרי שישמש אותנו בהמשך מלחמתנו בטרור. לא שיחסרו צבועים, אפילו בתוכנו, שימשיכו למתוח ביקורת על סיכולים ממוקדים בעזה ועל פגיעה לא מכוונת באזרחים. אבל בדעת הקהל בעולם יתקשו מעכשיו לעשות אבחנה בין פעולותיה של ישראל לבין פעולת הקומנדו המרשימה של אריות הים בפקיסטן.
לחייך בסיפוק- כן. להיות שאננים- לא. הרקב הסתיים אבל המלחמה נמשכת.
*הכותב: צביקה בן שבת, נשיא ובעלים קב' ח.א.ש ביטחון המתמחה באבטחה וביטחון בארץ ובעולם
סביבת מגורים בטוחה
